החלטה בתיק עע"ם 3672/10

לפניי בקשה למתן סעד זמני לשם הפסקת העבודות נשואות מכרז פומבי לביצוע סקר נכסים לצרכי ארנונה (להלן: המכרז), וזאת עד להכרעה בערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו).

1.             מפסק-דינו של בית משפט קמא עולה כי ביום 5.2.2008 פורסם על-ידי המשיבה 1 מכרז שעניינו עריכת סקר נכסים לצרכי חיוב ארנונה. במכרז התמודדה המבקשת וזכתה המשיבה 2. המבקשת הגישה עתירה וביקשה לגלות את מסמכי המכרז. כמו כן, הגישה המבקשת עתירה שנייה וביקשה להורות על ביטול החלטתה של העירייה לגבי זכייתה של המשיבה 2 במכרז. בבסיס העתירה השנייה עמדה הטענה כי המשיבה 2 נעדרת טכנולוגית GIS אשר זמינותה היוותה תנאי סף להשתתפות במכרז. פסק-הדין שעסק בשתי העתירות קבע כי הדיון יוחזר לוועדת המכרזים על מנת שתשקול את העניין לאור תנאי המכרז וההצעות המקוריות של המתמודדים. בהתאם להוראה זו התכנסה וועדת המכרזים פעם נוספת, אולם לא התקבלה החלטה אופרטיבית, שכן נדרשה חוות דעת מקצועית ביחס לשאלת קיומה של טכנולוגיית GIS אשר הוחלט שיש צורך לקבלה ממומחה חיצוני, וכן היו חסרים מסמכי המקור של המכרז.

בעקבות זאת הגישה המבקשת עתירה שלישית - עליה נסב הערעור שהוגש לבית משפט זה. במסגרת העתירה השלישית טענה היא כי המשיבה 1 פעלה במטרה לכנס את ועדת המכרזים אך זו לא קיבלה החלטה, וכי המשיבה 2 נהנית מן ההפקר וממשיכה בביצוע העבודות. בעניין זה הבהירה המבקשת כי המועצות המקומיות שפורקו מהמשיבה 1 בד בבד להתקדמות ההליכים שפורטו לעיל בעקבות יישום חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס"ט-2008 (להלן: חוק ביטול האיחוד), פרסמו מכרז חדש (להלן: המכרז השני) לביצוע העבודות שבנידון באמצעות החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי (1995) בע"מ (להלן: החברה למשק וכלכלה). המבקשת לא יכלה לגשת למכרז השני - שגם בו זכתה המשיבה 2 - הואיל והיא אינה זכיינית של החברה למשק וכלכלה. התנהלות זו, לדבריה, אינה סבירה ומידתית ומנוגדת לכללי המנהל התקין. לפיכך ביקשה המבקשת להורות לועדת המכרזים לקבל החלטה בעניין ולמנוע מהמשיבה 2 את המשך העבודות.

2.             בית המשפט קמא דחה את העתירה הואיל ומצא כי הסעד המבוקש - להורות על כינוס וועדת המכרזים ומתן החלטה על-ידה בתוך 10 ימים - הינו תיאורטי. נקבע כי על-פי סעיף 12 לחוק ביטול האיחוד, במסגרתו בוטלה המשיבה 1 והושב מעמדן של המועצות המקומיות, היה על המשיבה 1 לקבל את אישור שר הפנים לכל התקשרות החל מיום תחילתו של החוק - 1.12.08 ושתקופת ביצועו חורגת מיום הבחירות כפי שהוגדר בחוק. משמעות הדבר כי ללא אישור כנדרש ההתקשרות עם המשיבה 2, שנערכה לאחר יום תחילתו של החוק, בעקבות זכייתה במכרז הראשון דינה להתבטל. כמו כן, נקבע כי נוכח אי קבלת האישור הנדרש בדין ערכו שלוש המועצות המקומיות שפורקו מתוך המשיבה 1 את המכרז השני לביצוע העבודות שבנידון. יתר על כן, נקבע כי גם אם וועדת המכרזים הייתה דנה בעניין פעם נוספת, לא היה ניתן להוציא את החלטת הזכייה אל הפועל לאור האיסור על התקשרויות חדשות מכוח סעיף 12 לחוק ביטול האיחוד. עוד נקבע כי גם אם לא היה חל שינוי במעמדה המשפטי של המשיבה 1, היה מקום להורות על ביטול המכרז נוכח טענות הצדדים בדבר הפגמים שנפלו בו. בשולי הדברים העיר בית המשפט כי הוא רואה טעם לפגם בהתקשרות המועצות המקומיות שפורקו מהמשיבה 1 עם המשיבה 2 באמצעות החברה למשק וכלכלה באופן שמנע מהמבקשת להשתתף בו. יחד עם זאת הובהר שהמבקשת לא השיגה על כך במסגרת העתירה שבנידון.

3.             המבקשת הגישה ערעור לבית משפט זה על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי המתייחס לעתירה השלישית וכן בקשה לסעד זמני, שעיקרה מתן הוראה למשיבה 1 או חליפותיה כי כל העבודות נשואות המכרז יופסקו עד להכרעה בערעור. בבקשה זו טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור גבוהים. המבקשת משיגה על קביעת בית המשפט כי הסעד המבוקש הוא תיאורטי. בכלל זה טוענת היא כי התקשרותה של המשיבה 1 עם המשיבה 2 בוטלה עם מתן פסק-דינו של בית המשפט ביחס לשתי העתירות הראשונות במסגרתו הורה על החזרת הדיון לוועדת המכרזים. לשיטתה משמעות הדבר כי המגעים בין הצדדים מצויים בשלב של טרום ההתקשרות ולכן לאחר קבלת החלטה בועדה ניתן לבקש את אישור שר הפנים כפי שנדרש על-פי סעיף 12 לחוק ביטול האיחוד. בנוסף משיגה המבקשת על קביעת בית המשפט כי בדין פרסמו שלוש המועצות המקומיות שפורקו מתוך המשיבה 1 מכרז חדש לביצוע העבודות. לטעמה קביעה זו סותרת את התייחסות בית המשפט, בשולי פסק-הדין, לכך שקיים טעם לפגם בהתקשרות המועצות המקומיות עם המשיבה 2 באמצעות החברה למשק וכלכלה. עוד בעניין זה טוענת המבקשת כי המשיבות פועלות במחשכים על מנת לקבוע עובדות מוגמרות תוך שימוש בערוצים עקיפים לביצוע העבודות. טענה נוספת בפי המבקשת היא כי שגה בית המשפט כאשר קבע שבנסיבות המקרה גם החזרת הדיון לועדת המכרזים, שאינה מסוגלת לקבל החלטה על סמך הנתונים הקיימים, תהיה תיאורטית. המבקשת טוענת כי הועדה החליטה על צעדים לשם גיבוש החלטתה בנושא ולכן לא היה מקום להתערב בשיקול דעתה של הועדה ביחס ליכולתה לקבל החלטות. לעניין מאזן הנוחות טוענת היא כי אין דחיפות בביצוע העבודות, ואילו אי מתן הסעד יביא לכך כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו והערעור יתייתר. עוד טוענת המבקשת כי יש להקביל את העבודות שבנידון להקמת מערכת או תשתית, להבדיל ממכרז למתן שירותים, וכי לגבי הראשונות נפסק כי באין צו ביניים העתירה עלולה להתייתר דבר המהווה שיקול בהחלטה בבקשה.

4.             המשיבה 1 עומדת בתגובתה על מצבה הכלכלי הקשה שהוביל לעריכת המכרז לביצוע העבודות הנידונות לשם שיפור וייעול מערך הארנונה. עוד טוענת המשיבה 1 כי המשיבה 2 הינה חברה ותיקה אשר עמדה בתנאי המכרז והציגה את כל האישורים הנדרשים. עוד טוענת היא כי המבקשת לא עמדה בתנאי המכרז, שכן היא לא השתתפה בפגישה שנערכה בעניין ושהשתתפות בה הייתה תנאי ללקיחת חלק במכרז. בנוסף טוענת המשיבה 1 שהמבקשת הוסיפה להצעתה הערה, בניגוד לכללי המכרז, באשר לעבודות שערכה במועצה מקומית בענה עבורן לא היה בכוונתה לגבות תשלום. לטענת המשיבה 1 החלטת הוועדה למנות מומחה חיצוני לבדיקת טענתה של המבקשת בעניין היעדר מערכת GIS, התקבלה בשל הזדקקותה של הוועדה לחוות דעת מקצועית בנושא. ברור אפוא שהוועדה לא רכשה את הידע הנדרש בזמן שחלף כדי להכריע בטענה זו. עוד מדגישה המשיבה 1 כי לאור פירוקה ואי קבלת אישור משר הפנים להמשך ההתקשרות, כפי שנדרש מכוח סעיף 12 לחוק ביטול האיחוד ונוהלי המכרז, הרי שהעתירה הפכה לתיאורטית.

טענה נוספת בפי המשיבה 1 היא כי יש לדחות את עתירה על הסף מקום בו היא מופנית כנגד פעולה מנהלית שהביאה להתגבשותו של מצב עניינים חדש ובלתי ניתן לשינוי. בעניין זה טוענת המשיבה 1 כי המשיבה 2 מדדה למעלה מחצי משטחה של מג'יד אל כרום, הגדולה מבין שלוש המועצות וכן שטחים בבענה ודיר אל אסד.

5.             המשיבה 2 מצדדת בפסק-דינו של בית המשפט קמא וטוענת כי סיכויי הערעור קלושים. בעניין זה מדגישה המשיבה 2 כי לאור פירוק המשיבה 1 לא ניתן כעת לברר את טענות המבקשת לאשורן ולכן נקבע כי העתירה הינה תיאורטית. עוד טוענת המשיבה 2 כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבות. בכלל זה מציינת המשיבה 2 כי היא סיימה למעלה מ-75% מהיקף העבודה במג'יד אל כרום ועתידה לסיימה עד לחודש ספטמבר. כמו כן, השלמת העבודה הכרחית על מנת ליתן למועצות המקומיות בסיס נתונים לשם גביית הארנונה, וכי הדבר הינו בעל חשיבות לאור הגירעונות של מועצות אלו. לבסוף טוענת המשיבה 2 כי היה על המבקשת לצרף את שלוש המועצות המקומיות כמשיבות וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

6.             לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובתגובת המשיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, על המבקש סעד זמני בערעור להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, באופן שאם לא יינתן הסעד הזמני ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו: עע"מ 3456/08 סריקמאר נ' משרד הפנים (לא פורסמה, 22.5.2008)). בענייננו גם אם אניח כי סיכויי הערעור גבוהים - ואיני קובעת כי כך הדבר - איני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת באופן המצדיק את מתן הסעד המבוקש. לעניין זה יש לציין שמאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית בשאלות של סעד זמני (ראו: בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומית - נציבות המים (לא פורסם, 6.4.2006)). המבקשת טוענת כי אי מתן הסעד יביא להפסדה במכרז דה פקטו, שכן העבודות שבנידון מתבצעות על-ידי המשיבה 2. כמו כן, בשל אופי העבודות לא ניתן יהיה להפקיע את הזכייה במכרז, אם לא יינתן הסעד המבוקש והמבקשת תזכה בערעור. ככל שיש ממש בטענות אלו סבורה אני כי במקרה דנן האינטרס הציבורי בדבר המשך העבודות גובר, שכן הפסקת התקדמות העבודות תפגע ביכולתן של המועצות המקומיות לאושש את מצבן הכלכלי הקשה ששרר בעת פירוקן מהמשיבה 1, ולכן קיים אינטרס ציבורי שביצוע העבודות לא ייפסק. כידוע, נזק לציבור הוא שיקול שעל בית המשפט להתחשב בו במסגרת מאזן הנוחות (ראו: ע"א 9784/05 עיריית תל-אביב-יפו נ' גורן (לא פורסמה, 1.12.2005); עע"מ 7979/09 אשר שמואלי נ' ז'קי סבג ראש עיריית נהריה (לא פורסמה, 25.10.2009)). כמו כן יש לציין כי על פניו נראה שנזקי המבקשת הם בעיקר נזקים כספיים, שאותם ניתן לתקן באמצעות פיצוי כספי (ראו: עע"מ 2207/02 חן המקום בע"מ נ' עיריית נתיבות (לא פורסם, 21.5.02)). בשולי הדברים אבקש להעיר כי גם אם תזכה המבקשת בערעור והעניין יוחזר לועדת המכרזים, עדין ארוכה הדרך למבקשת, שכן הדבר תלוי גם בפסילת הצעתה של המשיבה 2, וקביעה כי הצעתה של המבקשת היא ההצעה הזוכה וכי לא נפלו בה פגמים, וכן קבלת אישור שר הפנים לפי חוק ביטול האיחוד. במצב דברים זה ספק אם ניתן להעמיד את הפסד המכרז אל מול האינטרס הציבורי שבביצוע העבודות.

7.              משאלה פני הדברים דין הבקשה להידחות, המבקשת תישא בשכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח לטובת כל אחת מהמשיבות ובהוצאות.

           ניתנה היום, י"ד באב תש"ע (25.7.10).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: